הצגת המקור של הדף "פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/שיטות מחקר"

על מחקר מדעי להיות:
# אובייקטיבי.
#:תנאי לאוביקטיביות הוא היכולת לדרג תצפית בסולם מדידה, ושחוקרים שונים ידרגו (בקירוב) באותו האופן. כאשר מבקשים מהאדם, שעליו עורכים את הניסוי, להכנס למעבדה, האובייקטיביות נפגעת מכיוון שהסביבה ה"שונה" משפיעה על התנהגותו. לכן רוב הניסויים המעבדתיים מתבצעים על בעלי חיים.
# מהימן:
## דעה אחידה בקרב החוקרים.
## תוצאות המחקר חוזרות על עצמן כאשר בודקים שוב תחת אותם תנאים.

{{תזכורת|
{{מיזמים|ויקיפדיה=מחקר|ויקימילון=מחקר}}}}

==שלבים בביצוע מחקר==
# ניסוח שאלת המחקר.
# ניסוח השערת המחקר.
# הגדרת משתני מדידה.
# תכנון מהלך המחקר: 
## שיטות לאיסוף נתונים.
## הגדרת קבוצת המדגם למחקר.
# ביצוע המחקר:
## תצפית ואיסוף נתונים.
## ניתוח תוצאות.
## השוואת התוצאות עם השערת המחקר ועם הספרות הקיימת.
## הסקת מסקנות (אישוש או הפרכת השערת המחקר).

==משתני המדידה==
את המשתנים ניתן למיין לפי:
{{תזכורת|מתוך ויקימילון:
* [[wikt:משתנה איכותי|משתנה איכותי]]
* [[wikt:משתנה כמותי|משתנה כמותי]]
* [[wikt:משתנה נומינלי|משתנה נומינלי]]
* [[wikt:משתנה אורדינלי|משתנה אורדינלי]]
* [[wikt:משתנה אינטרוולי|משתנה אינטרוולי]]}}
* '''מהות''' -
** איכותי.
** כמותי.
* '''רמת מדידה''' -
** נומינלי (שמי).
** אורדינלי (סידורי).
** אינטרוולי (מרווחי).
** יחס (מנה). זהו מקרה מורחב של משתנה מרווחי שבו מוגדר ערך שהוא ה"אפס המוחלט". לרוב שימוש במשתנה מרווחי יספיק לצרכינו.
* '''כיוון התאור''' -
** משתנה תלוי.
** משתנה בלתי-תלוי.

==סוגי מחקר==
את סוגי המחקרים ניתן למיין לפי:
{{תזכורת|מתוך ויקימילון:
* [[wikt:מחקר איכותי|מחקר איכותי]]
* [[wikt:מחקר כמותי|מחקר כמותי]]
* [[wikt:מחקר גישוש|מחקר גישוש]]
* [[wikt:מחקר תאורי|מחקר תאורי]]
* [[wikt:מחקר מתאמי|מחקר מתאמי]]
* [[wikt:מחקר אורך|מחקר אורך]]
* [[wikt:מחקר רוחב|מחקר רוחב]]}}
* '''מהות''' -
** איכותי (אינדוקטיבי).
** כמותי (דדוקטיבי).
* '''יעד''' -
** גישוש.
** תיאורי.
** מתאמי (סיבתי).
* '''סוג ההיקף''' -
** אורך (ניתנת תשומת לב לגורמים רבים ושונים המשפיעים על המחקר).
** רוחב .

==מדדים מרכזיים==
מדדים מרכזיים נועדו לומר משהו כללי לגבי מדגם. המדד המוכר ביותר הוא הממוצע. לכל מדד תכונות משלו:
* ממוצע. מנת הכמות הכוללת במספר המרכיבים. לעיתים מתקבל גודל לא מעשי כגון 2.7 ילדים בממוצע למשפחה.
* חציון. ערך אשר מיקומו נמצא בדיוק באמצע המדגם. אם מספר הפריטים במדגם הוא זוגי, החציון הוא כל אחד משני הפריטים האמצעיים. לדוגמה המספר 8 הוא החציון של סדרת המספרים הבאה: {1,2,5,8,13,45,200}.
* שכיח. בקבוצה של 3 חתולים, 5 כלבים ו-16 סוסי-ים, השכיח הוא סוס-ים.
* אמצע טווח. זהו הממוצע של שני הערכים הקיצוניים במדגם. אם סוללה של מכונית צעצוע מספיקה לפחות ל-5 דקות ולכל היותר ל-20 דקות, אמצע הטווח הוא 12.5 דקות. שימו לב כי אין זה ממוצע הדקות של נסיעת המכונית. אילו היינו מודדים במספר ניסויים את משך נסיעת המכונית, סוכמים את כלל הדקות ומחלקים במספר הניסויים, אז היינו מקבלים את ממוצע דקות הנסיעה.

==מדדי פיזור==
[[תמונה:Anscombe.svg|שמאל|300px|ממוזער|4 מדגמים שונים, כאשר מקדם המתאם של כולם שווה ל-0.81.]]
מדדי פיזור מספקים מידע על התפלגות המדידה והקשר בין משתנים שונים.
* '''סטיית תקן'''. מידת הפיזור סביב הממוצע. לדוגמה, בפילוג גאוסי, <math>\ Z\sim N(70,25)</math>, הממוצע הוא 75 וסטיית התקן היא 5.
* '''[[הסתברות]]'''. הסיכוי של מאורע כלשהו להתרחש. לדומה, ההסתברות לקבלת 6-6 בהטלת שתי קוביות הוגנות היא 1/36.
* '''מובהקות סטטיסטית'''. רמת מובהקות מתאר את ההסתברות לכך שתוצאה כלשהי היא מקרית.
* '''מקדם מתאם (קורלציה)'''. גודל המסומן ב-R ונמצא בתחום <math>\ [-1,1]</math> המתאר את עוצמת הקשר וכיוונו בין שני משתנים. כאשר אין קשר בין המשתנים, R=0. בתוצאות ניסויים בתחום הפסיכולוגיה, מתאם של 0.7 נחשב למתאם טוב.

==מדדי מיקום==
{{תזכורת|מתוך ויקימילון:
* [[w:חציון|חציון]]
* [[w:ממוצע|ממוצע]]
* [[w:שכיח|שכיח]]}}
* ממוצע.
* חציון.
* שכיח.

==לקריאה נוספת==
* איזנבך ר., ''סטטיסטיקה ל"לא סטטיסטיקאים"'', אקדמון, ירושלים, 1991.

[[קטגוריה:פרקים בפסיכולוגיה חינוכית|ש]]