תבנית וצורה
פרבולה
y = a x
פונקציה מונוטומית (פונקציה עולה או יורדת לערכיה) כאשר a חיובי:
ככל ש-a קטן יותר וגדול מאחד הפונקציה קעורה יותר.
כאשר a גדול מאפס וקטן מאחד הפונקציה יורדת
תחום הגדרה ותנאים מקדמים
מוגדל לכל x ו- a > 0 .
חיתוך עם הצירים
חיתוך עם ציר x
אינה נחתכת עם הציר מפני שאין איבר בחזקה השווה לאפס.
חיתוך עם ציר y
תמיד בנקודה ( 0 , 1 ) מאחר ש-y = a 0 = 1 .
נקודת הקיצון
על פי הכלל f ′ ( x ) = a x ⋅ ln ( a ) . מאחר שסימן הנגזרת תלוי רק ב-a אך לא ב-x , מתקיים שהפונקציה תמיד עולה (אם a > 1 ) או שהיא תמיד יורדת (אם 0 < a < 1 ). כלומר אין נקודות קיצון. גם במקרה בו a = 1 , הנגזרת לעולם מתאפסת (הראינו לעיל), לפונקציה אין נקודות קיצון. בנקודות קיצון סטנדרטיות מתקיים f ′ ( x ) = 0 וגם f ″ ( x ) ≠ 0 , מה שלא מתקיים במקרה שלפנינו. נוסחת הנגזרת תשמש אותנו בפונקציה מעריכית מורכבת
נקודות פיתול
מציאת נקודות פיתול באמצעות טבלה
גזירה שנייה תניב f ″ ( x ) = a x ⋅ ( ln ( a ) ) 2 , וביטוי זה הוא לעולם חיובי. לכן לפונקציה גם לא קיימות נקודות פיתול .
מציאת נקודות פיתול באמצעות נגזרת שנייה
אסימפטוטות
אסימפטוטה אנכית לציר x
אין אסימפטוטה מכיוון שפונקציה מעריכית אינה יכולה להתאפס : a x ≠ 0 (וערכי גדולים מאפס).
אסימפטוטה אופקית
נבדוק עבור x → ∞ באמצעות הצבה: y = a ∞ . על פי הכללים, כאשר x שואף לאינסוף אין אסימפטוטה (בכדי שישר y = b יקרא אסימפטוטה לפונקציה f ( x ) אם ערך של f ( x ) שואף לערך ה-b כאשר x → ∞ ).
נבדוק עבור x → − ∞ באמצעות הצבה: y = a − ∞ = 1 a ∞ = 0 כלומר קיימת אסימפטוטה רק מצדו האחד של הגרף.
תחומי עליה וירידה
ניתן לחלק את הפונקציות המעריכיות לשלושה סוגים עיקריים של פונקציות:
כאשר a = 1 הפונקציה המעריכית היא פונקציה קבועה y = 1 .
כאשר a ≠ 1 :
אם a > 1 זוהי פונקציה עולה.
אם 0 < a < 1 זוהי פונקציה יורדת.
תחום שלילי וחיובי