תורת הבקרה/קריטריון נייקוויסט

מתוך testwiki
גרסה מ־13:54, 4 באוגוסט 2016 מאת 185.3.144.118 (שיחה) (שלבי ביצוע)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משרטטים עקום נייקוויסט עבור התמסורת GH.

קריטריון נייקוויסט הינו מבחן פשוט יחסית ליציבות של מערכת בקרה בחוג סגור. באמצעות התבוננות בעקום הנייקוויסט של החוג הפתוח, ניתן לקבוע תנאים ליציבות החוג הסגור. קריטריון נייקוויסט לא מצריך ידיעת הקטבים של תמסורת החוג הסגור לשם קביעת היציבות.

בשיטה זו משרטטים את העקום המתקבל על ידי העתקת הציר המדומה (s=jω) על ידי פונקצית התמסורת (כלומר העתקה למישור GH) של החוג הפתוח של המערכת. בדומה לעקום בודה, עקום נייקוויטס מציג את תגובת התדר של המערכת כתלות בתדר, אך בניגוד לעקום בודה, כאן ההצגה היא על גבי גרף בודד.

שאלת היציבות על פי נייקוויטס היא: מתי כל האפסים של המשוואה האופיינית (1+KGH) נמצאים ב-OLHP?

תבנית:תזכורת

תזכורת: משפט קושי (עקרון הארגומנט)

על עקום סגור אשר מקיף נקודות שאינן אנליטיות (אך שלא עובר דרכן), ניתן לבצע העתקה כזו שבה תמונת העקום תקיף את הראשית (של המישור החדש) z-p פעמים, כאשר z הוא מספרי אפסי הפונקציה, ו-p הוא מספר קטבי הפונקציה. פונקצית ההעתקה היא במקרה שלנו פונקצית התמסורת, והמישור החדש הוא מישור התמסורת.

קישורים חיצוניים

תבנית:מיזמים

קריטריון נייקוויסט

נקיף את חצי המישור הימני באמצעות חצי מעגל אינסופי המוגדר ע"י המסלול Γ הבא:

  • קו ישר העובר לאורך כל הציר המדומה:
     s=jω, 0<ω<
  • חצי מעגל אינסופי בחצי המישור הימני:
     s=Rejθ,π2<θ<π2, R

העתקת עקום זה ממישור s למישור GH היא עקום נייקוויסט.

מעקרון הארגומנט נובע כי מספר ההקפות של עקום נייקוויסט של GH סביב הנקודה  1K, עם כיוון השעון, שווה להפרש בין מספר האפסים לבין מספר הקטבים:

 N=NzNp

תבנית:תזכורת כאשר:

  • N הוא מספר ההקפות של עקום נייקוויסט (במישור GH) סביב הנקודה  1K ובכיוון השעון.
  • Np הוא מספר הקטבים של GH ב-ORHP.
  • Nz הוא מספר האפסים של המשוואה האופיינית (1+KGH) ב-ORHP, והם הקטבים של החוג הסגור, כי  GCL=KG1+KGH.

לכן, לשם יציבות החוג הסגור, נחפש תחום כזה עבור K, שיקיים  Nz=0  N=Np.
כלומר: מספר ההקפות שווה למספר הקטבים ב-ORHP של החוג הפתוח.

תבנית:הארה

באופן עקרוני, יש לשרטט עקום נייקוויסט כאשר המערכת מותמרת למערכת-משוב-יחידה, אך מבחינת יציבות,  G¯, GH הן זהות ולכן ניתן לבצע את האנליזה ישירות על GH ללא התמרה.

תבנית:הארה

אבחנות

  1. פונקצית תמסורת הינה רציונלית, ולפולינומים מקדמים ממשיים (שורשים מרוכבים יבואו בזוגות של צמודים) ולכן עקום נייקוויסט הינו סימטרי ביחס לציר הממשי. כלומר:  GH(jω)=GH*(jω).
  2. פונקצית תמסורת יציבה בחוג פתוח אם-ורק-אם  Np=0  N=Nz=0.
  3. כאשר עקום נייקוויסט עובר דרך הנקודה 1K, המערכת נמצאת על סף יציבות (גם מערכת NMP עוברת דרך נקודה זו). אם מערכת היא על סף היציבות, אז לתמסורת החוג הסגור יש קוטב בראשית.
  4. נביט בתגובת המערכת בתדירות גבוהה:
     limω|K(s+z1)(s+zm)(s+p1)(s+pn)|s=jω=Kωnm
  5. האסימפטוטה של תדר גבוה נקבעת לפי עקרון דומה:
     argGH|ω=arg1jnm
  6. בהנתן מערכת מינימום פאזה (MP) מסוג k:
     GH(s)=N(s)skD(s), מתקבל:
     argGH(jω)|ω0+=kπ2.
    אם המערכת היא NMP, הסימן שלפני k תלוי במספר האפסים ב-ORHP.

שלבי ביצוע

  1. עקום נייקוויסט הוא העתקת המסלול Γ על ידי תמסורת החוג הפתוח - GH. כלומר עבור הציר המדומה מחשבים  GH(±jω) ועבור חצי המעגל יתקבל קבוע.
    1. אם GH היא תבנית:מונח אז חצי המעגל האינסופי יועתק על ידי GH לנקודת הראשית של מישור GH. נשאר רק לבדוק מאיזה רביע העקום מגיע לראשית. מאחר וניתן לייצג את GH על ידי סכום של חלק ממשי וחלק מדומה -  GH(jω)=A+jB - הרי שעל ידי הצבת ω= נידע דרך איזה רביע עקום נייקוויטס מגיע לראשית (אם למשל התקבל  0+j0+, אז עקום נייקוויסט מגיע לראשית מן הרביע השני).
    2. אם GH היא תבנית:מונח אז חצי המעגל האינסופי יועתק לנקודה כלשהי שאינה הראשית. יש לחשב  GH(jω)|ω כדי לקבל את העתקת חצי המעגל האינסופי, בדומה לסעיף הקודם.
    3. לכן: יש לבדוק רק את העתקת הציר המדומה למישור GH.
  2. יש לחשב את ההעתקה של ארבע נקודות חשובות[1]:
    • ω=0, שם העקום מתחיל. אם למערכת אינטגרטור בראשית, יש לחשב את ההעתקה של מעגל אינפיניטסימלי.
    • תבנית:משמאל לימין, שם העקום מסתיים.
    • חיתוך עם הציר הממשי:  Im(GH)=B=0. את התדירויות שהתקבלו יש להציב ב-GH על מנת לקבל את ההעתקה שלהן במישור נייקוויסט.
      במידה ויש מספר נקודות חיתוך עם הציר הממשי, על מנת לקבוע את כיוון העקום יש לבחור בתדירות ביניים (הנמצאת בין שתי התדירויות של נקודות החיתוך) ולחשב את הסימן של B עבורה. כיוון העקום הוא עם גדילת התדירות.
    • חיתוך עם הציר המדומה:  Re(GH)=A=0, בדומה לסעיף הקודם.
      את הנקודות יש לחבר בעקום שמגמתו גדילת התדירות.
  3. לבסוף, על מנת לקבל עקום רציף, יש להכליל ערכים שליליים של התדירות. במידה ויש אינטגרטור בראשית, יופיעו בעקום ענפים ש"יברחו" לאינסוף. במקרה זה יש לחבר את שני הענפים בקו "מלאכותי" (קו זה למעשה יחבר בין הנקודה בה  ω0 לנקודה בה  ω0+). קו "מלאכותי" זה יש לצייר עם כיוון השעון ובמגמת גדילה של התדירות. שני העקומים הם למעשה צמודים קומפלקסיים ומהווים שיקוף אחד של השני יחסית לציר הממשי[2]. על העקום המוגמר הזה מבצעים את בדיקת היציבות.
  4. לשם קביעת מספר ההקפות סביב הנקודה  1K+0j, מעבירים ממנה קרן לכיוון כלשהו. מחשבים את מספר החיתוכים באופן הבא:
     N=NCWNCCW
    כאשר N הוא ההפרש בין מספר החיתוכים בכיוון השעון לבין מספר החיתוכים נגד כיוון השעון.[3]
    כניסה דרך הקו האדום: +1, כניסה דרך הקו הכחול: -1.

תבנית:הארה

תבנית:הארה

מטלאב

אחרי שהגדרתם פונקצית תמסורת (נקרא לה G), יש לכתוב את הפקודה הבאה:

nyquist(G);

דוגמאות

מערכת מסוג 0

מערכת מסדר 1

מערכת מסוג 0, סדר 1

נניח כי נתונה מערכת משוב היחידה הבאה:

 G=1s+1, H=1

לכן:

 GH(jω)=1jω1+ω2

יש קוטב בודד ב-OLHP, כלומר NP=0 ולכן נרצה N=0.

נביט בערכי GH עבור תדירויות אופייניות:

  •  ω0+_: GH1+j0
  •  ω_: GH0+j0
  •  ω=1_: GH=12j2

בהתאם לנ"ל, נקבע את ערכי K שיתנו יציבות:

 <1K<00<K<

כלומר המערכת יציבה לכל K חיובי.

מערכת מסדר 2

מערכת מסוג 0, סדר 2

נניח כי נתונה מערכת משוב היחידה הבאה:

 G=1(s+1)2, H=1

לכן:

 GH(jω)=(1ω2)2jω(1+ω2)2

יש שני קטבים ב-OLHP, כלומר NP=0 ולכן נרצה N=0.

נביט בערכי GH עבור תדירויות אופייניות:

  •  ω0+_: GH1+j0
  •  ω_: GH0+j0
  •  ω=1_: GH=j2

אם כן, לכל K>0, העקום לא מקיף ולו פעם אחת את הנקודה  1K (כי היא נמצאת בחצי המישור השמאלי), לכן המערכת יציבה לכל K חיובי.

מערכת מסדר 3

מערכת מסוג 0, סדר 3

נניח כי נתונה מערכת משוב היחידה הבאה:

 G=1(s+1)3, H=1

לכן:

 GH(jω)=(13ω2)j(3ωω3)ω6+3ω4+3ω2+1

יש שלושה קטבים ב-OLHP, כלומר NP=0 ולכן נרצה N=0.

נביט בערכי GH עבור תדירויות אופייניות:

  •  ω0+_: GH1+j0
  •  ω_: GH0+j0+
  •  ω=1_: GH=14j4

חיתוך עם הציר הממשי:

 3ωω3=0ω=0,3

ואז:

 GH(0)=1, GH(3)=0.125

כלומר הדרישה על K היא:

 <1K<0.125  0<K<8

מערכת מסוג 1

מערכת מסדר 3

מערכת מסוג 1, סדר 3. שימו לב כי מטלאב לא יודע להשלים את העקום לקבלת עקום רציף.

נניח כי נתונה מערכת משוב היחידה הבאה:

 G=1s(s+1)2, H=1

לכן:

 GH(jω)=2(1+ω2)2j1ω2ω(1+ω2)2

במקרה זה יש קוטב בראשית ולכן מסלול נייקוויסט לא יכול לעבור שם. נבנה חצי מעגל קטן סביב הראשית ונבצע את ההעתקה שלו (שימו לב כי הגדרת העקום משייכת את הקוטב ל-OLHP ולכן N=0):

 s=ϵejθ,ϵ0, π2<θ<π2

נביט בערכי GH עבור תדירויות אופייניות:

  •  ω0+_: GH2j
  •  ω_: GH0+j0+
  •  ω=±1_: GH=12
  • העתקת המעגל הקטן:
     GH(ϵejθ)ejθϵ
    כלומר המעגל הקטן מועתק לחצי מעגל ברדיוס אינסופי מ-π/2 עד תבנית:משמאל לימין (בכיוון הטריגונומטרי ההפוך).

עבור ערכי K שעבורם אנו נמצאים בתוך הלולאה (K-ים גבוהים), המערכת אינה יציבה, ואילו עבור ערכי K שעבורם אנו נמצאים משמאל ללולאה (K-ים קטנים), המערכת יציבה. אם כן, על מנת למצוא את גבול היציבות יש למצוא ערך K גבולי שבו נימצא בנקודת החיתוך, הלא היא תבנית:משמאל לימין:

 <1K<120<K<2

נקבל תוצאה זהה על ידי שימוש בקריטריון ראוט.

מעבר בין עקום בודה לעקום נייקוויסט

(להשלים)

ראו גם

הערות

  1. Kevin Warwick, An Introduction to Conrtol Systems, Prentice Hall (UK), 1989
  2. מתקיים  GH(jω)=GH*(jω)
  3. אין לבלבל זאת עם הכיוון הגאומטרי: לעתים כיוון השעון הוא בכיוון הגאומטרי החיובי, ולעיתים בכיוון השלילי. עם זאת, הכיוון הגאומטרי הינו עקבי: אם מצאתם כי חיתוך עם כיוון השעון הינו בכיוון הגאומטרי החיובי למשל, ניתן להמשיך ולהיעזר בכיוון הגאומטרי.

קישורים חיצוניים

תבנית:מיזמים