משוואות דיפרנציאליות חלקיות/מיון משוואות לינאריות מסדר שני בשני משתנים

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצורה הכללית של מד"ח לינארית מסדר שני בשני משתנים היא:

 a(x,y)uxx+2b(x,y)uxy+c(x,y)uyy+g(x,y,u,ux,uy)=0

כאשר הפונקציה הנעלמת היא u.

בהמשך נראה כי סימנו של הביטוי  b2ac מלמד על תכונות ייחודיות של הפתרון, כמתואר להלן:

  • משוואה היפרבולית:  b2ac>0
  • משוואה פרבולית:  b2ac=0
  • משוואה אליפטית:  b2ac<0

במילים אחרות, סוג המשוואה נקבע אך ורק ע"פ מקדמי הנגזרות הגבוהות.

הצגה קנונית

"הצגה קנונית" היא הצגה נוחה (פשוטה) יותר של המד״ח, שתתאפשר אם נבצע החלפת משתנים מתאימה. תכונת־מפתח של משוואה מסוג זה (לינארית מסדר 2 בשני משתנים) היא שסוגה אינו משתנה במעבר ממערכת קוארדינטות אחת לשניה, ושתמיד ניתן למצוא החלפת משתנים כזו שתביא את המשוואה לצורה הקנונית. באופן כללי, ניתן לסמן החלפת משתנים באמצעות:

 [ξ,η]=[ξ(x,y),η(x,y)]

כך שבעצם ניתן לכתוב את הפונקציה u כתלות במשתנים החדשים:

 u(x,y)=u[ξ(x,y),η(x,y)]

כעת נרצה לשכתב את הביטוי הכללי של המד״ח על מנת שתהיה כתובה במונחים של ξ ו-η. לצורך כך דרושות לנו נגזרות של x,y,ξ,η שאותן נקבל בעזרת כלל השרשרת: תבנית:תזכורת

 {ux=uξξx+uηηxuy=uξξy+uηηyuxx=uξξξx2+2uξηξxηx+uηηηx2+uξξxx+uηηxxuyy=uξξξy2+2uξηξyηy+uηηηy2+uξξyy+uηηyyuxy=uξξξxξy+uξη(ξxηy+ξyηx)+uηηηxηy+uξξxy+uηηxy

כעת נציב את הביטויים שקבלנו לתוך המד״ח:

 a(x,y)[uξξξx2+2uξηξxηx+uηηηx2+uξξxx+uηηxx]+2b(x,y)[uξξξxξy+uξη(ξxηy+ξyηx)+uηηηxηy+uξξxy+uηηxy]+c(x,y)[uξξξy2+2uξηξyηy+uηηηy2+uξξyy+uηηyy]+g=0

מכיוון שאנו מעוניינים להגיע לביטוי מהצורה

 a~uξξ+2b~uξη+c~uηη+g~=0

נצטרך לקבץ את כל האיברים אשר כופלים את הנגזרות של u מסדר שני ב-ξ ו-η:

 {a~=aξx2+2bξxξy+cξy2b~=aξxηx+b(ξxηy+ξyηx)+cξyηyc~=aηx2+2bηxηy+cηy2g~=uξ(aξxx+2bξxy+cξyy+dξx+eξy)++uη(aηxx+2bηxy+cηyy+dηx+eηy)++g

אם כן, קבלנו את סט המשוואות המלא שבעזרתו ניתן לשכתב את המד״ח עבור כל החלפת משתנים שנרצה.

למעשה, לא נוכל להשתמש בכל החלפת משתנים שנרצה, אלא רק בכאלו שהן הפיכות. כזכור מחדו״א, על מנת שטרנספורמציה תהיה הפיכה, היעקוביאן שלה מוכרח להיות שונה מאפס:

 J=(ξ,η)(x,y)=|ξxξyηxηy|=ξxηyξyηx0

כך שהטרנספורמציה לעיל קיימת בכל תחום שבו  J0.

ניתן להראות (אם כי לא נתעכב על כך כעת) כי

 b~2a~c~=(b2ac)J2

ובפרט, שהסימן של b2ac לא משתנה במעבר לקוארדינטות החדשות, כך שהסיווג למשוואות פרבוליות, היפרבוליות ואליפטיות לא ישתנה עקב החלפת המשתנים.

נתפנה כעת לעסוק בתכונות האופייניות לכל אחת מסוגי המשוואות.


משוואה היפרבולית

כזכור, המניע הראשוני היה לפשט את צורת המד״ח.

צורה קנונית

נרצה להגיע לצורה הכי פשוטה שעדיין תקיים b~2a~c~>0. לכן נבחר שהצורה הקנונית של משוואה היפרבולית תהיה:

 {a~=c~=0, b~=12uξη+g=0

נפתור את המשוואה a~=0 (המשוואה עבור c~=0 היא זהה):

 aξx2+2bξxξy+cξy2=0

נחלק ב-ξy2 על מנת לקבל משוואה בנעלם אחד:

 a(ξxξy)2+2bξxξy+c=0 

תבנית:תזכורת הביטוי האחרון הוא משוואה ריבועית ב-ξxξy שפתרונה:

 ξxξy=b±b2aca

אבל גם ניתן לכתוב:

 ξxξy=ξxξy=yx

וכך מתקבלות שתי מד"ר המקשרות בין y ל-x:

 (dydx)1,2=b±b2aca

הפתרונות y1(x),y2(x) נקראים הקווים האופיניים של הבעיה. אם כן, בבעיה היפרבולית יש שתי משפחות של קווים אופיניים.

באופן כללי, ניתן לכתוב את הפתרון לעיל בצורה סתומה:

 {ψ1(x,y)=const.=ξ(x,y)ψ2(x,y)=const.=η(x,y)

דוגמאות

משוואת הגלים החד-מימדית

משוואת הגלים היא (כאן t הוא "בתפקיד" x, ו-x הוא "בתפקיד" y):

 uttc2uxx=0

נשתמש בקשר שקבלנו לעיל עבור הקווים האופייניים:

 (dxdt)1,2=±cψ1,2=x±ct=const.

נבחר:

 ξ(t,x)=x+ct, η(t,x)=xct

ונציב חזרה למשוואת הגלים:

 {utt=c2(uξξ2uξη+uηη)uxx=uξξ+2uξη+uηηuttc2uxx=4c2uξη=0

או בקיצור:

 uξη=0

היתרון בהחלפת המשתנים כעת ברור: ניתן לפתור מיידית באופן אנליטי ע"י אינטגרציה פעם לפי ξ ופעם לפי η:

 u(ξ,η)=F(ξ)+G(η)

כאשר F,G הן פונקציות שרירותיות כלשהן. נחזור חזרה למשתנים המקוריים ונקבל:

 u=F(x+ct)+G(xct)

לצורך המחשה, u יכולה להיות לדוגמה הפונקציה:

 u(t,x)=3sin(1x+ct)+πexp(xct)

משוואה פרבולית

צורה קנונית

נרצה להגיע לצורה הכי פשוטה שעדיין שתקיים  b~2a~c~=0. לכן נבחר שהצורה הקנונית של משוואה פרבולית תהיה:

 {a~=1, b~=c~=0uξξ+g=0

דרך פתרון המשוואה  c~=0 זהה לדרך פתרון המשוואה  c~=0 אותה ראינו קודם. נקבל שוב את הקשר בין x,y:

 (dydx)1,2=b±b2aca

אך מכיוון ש- b2ac=0, הטרנספורמציה מתקבלת מתוך הקשר היחיד

 dydx=ba

ומתוך בחירת פונקציה שרירותית אחת נוספת כך שהיעקוביאן לא יתאפס (בדרך כלל בוחרים את הפונקציה הנוספת להיות פשוט x). אם כן, בבעיה פרבולית יש משפחה אחת בלבד של קווים אופיניים.

דוגמאות

משוואת החום החד-מימדית

משוואת החום היא (כאן t הוא "בתפקיד" x, ו-x הוא "בתפקיד" y):

 utkuxx=0

נשתמש בקשר שקבלנו לעיל עבור הקווים האופייניים:

 (dxdt)1,2=ba=0ψ1=x+c, ψ2=t

כאשר ψ2 נבחר שרירותית מטעמי נוחות ופשטות. נבחר:

 ξ(t,x)=xc, η(t,x)=t

ונציב חזרה למשוואת החום:

 {ut=uηuxx=uξξuttc2uxx=uηkuξξ=0

קיבלנו חזרה את אותה המשוואה, כלומר משוואת החום היא כבר בצורתה הקנונית, והחלפת המשתנים במקרה זה לא עוזרת לפתרון. יכולנו לחזות זאת מראש מכיוון שאם נתבונן בצורת המשוואה ניווכח כי היא מורכבת מנגזרת שניה של הפונקציה המעורבת ומאיבר נוסף אשר נבלע ב-g של ההצגה הקנונית.

משוואה אליפטית

צורה קנונית

נרצה להגיע לצורה הכי פשוטה שעדיין שתקיים  b~2a~c~<0. לכן נבחר שהצורה הקנונית של משוואה אליפטית תהיה:

 {a~=c~=1, b~=0uξξ+uηη+g=0

זוג המשוואות  a~=c~=1 יתן:

 {aξx2+2bξxξy+cξy2=1aηx2+2bηxηy+cηy2=1a(ξx2ηx2)+2b(ξxξyηxηy)+c(ξy2ηy2)=0

ומהמשוואה b~=0 נקבל:

 aξxηx+b(ξxηy+ξyηx)+cξyηy

חיפשו ומצאו שאם נגדיר משתנה (מרוכב) חדש  ϕ=ξ+iη אז המשוואה

 aϕx2+2bϕxϕy+cϕy2=0

כוללת בתוכה את שתי המשוואות האחרונות: השוואת החלק הממשי של אגף שמאל לאפס יתן את המשוואה הראשונה, והשוואת החלק המדומה של אגף שמאל יתן את המשוואה השניה. שימו לב כי זו משוואה מאותה צורה כמו במשוואות ההיפרבולית והפרבולית.

נמשיך מכאן במתודולוגיה המוכרת:

 a(ϕxϕy)2+2bϕxϕy+c=0

פתרונות המשוואה הריבועית יתנו את הטרנספורמציה המבוקשת:

 (ϕxϕy)1,2=(dydx)1,2=b±b2aca

מכיוון שבמשוואות אליפטיות b2ac<0 נוכל לכתוב:

 (dydx)1,2=b±iacb2a

באופן כללי, ניתן לכתוב את הפתרון לעיל בצורה סתומה:

 {ψ1(x,y)=const.=ξ(x,y)ψ2(x,y)=const.=η(x,y)

שימו לב כי ψ1, ψ2 הם צמודים קומפלקסיים (בגלל ה-±i במונה). לכן, על מנת לעבוד עם משתנים ממשים, ניתן להגדיר טרנספורמציה נוספת, שתתבסס על העובדה שהם צמודים:

 {ξ~=12(ξ+η)η~=12i(ξη)


דוגמאות

משוואת לפלס דו-מימדית

 uxx+uyy=0

משוואה זו כבר נמצאת בצורתה הקנונית!

תבנית:להשלים

סיכום

סוג מקדמים מקוריים מקדמים חדשים צורה קנונית דוגמה
היפרבולית  b2ac>0  a~=c~=0,b~=12  vξη+g=0 גלים חד-מימדית
פרבולית  b2ac=0  a~=1, b~=c~=0  vξξ+g=0 חום חד-מימדית
אליפטית  b2ac<0  a~=c~=1,b~=0  vξξ+vηη+g=0 לפלס דו-מימדית