אנליזה נומרית/גזירה נומרית/הערכת השגיאה

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לפי הסימטריות של הנתונים נוכל להסיק כי השגיאה לפי הפרשים קידמיים ולפי הפרשים אחוריים היא זהה. לכן נחשב מפורשות רק את השגיאה לפי הפרשים קידמיים.

הפרשים קדמיים

נביט על איבר הקירוב ועל האיבר הראשון שהוזנח בתור מייצג השגיאה (נסמן אותו בסוגריים מסולסלים).

 f(xi)=1hΔf(xi)+{1hΔ2f(xi)2}=1h(f(xi+1)f(xi))+{Δ2h(f(xi+1)f(xi))}

נביט באיבר השגיאה, ונשתמש במשפט לגראנז':

 Δ2h(f(xi+1)f(xi))=Δ2h[hf(c)]=12[f(c+h)f(c)]=h2f(c^)
 f(xi)=1h(f(xi+1)f(xi)){h2f(c)}

אם כן, השגיאה פרופורציונית ל-h, או בכתיב מתמטי:  O(h).

הפרשים מרכזיים

כעת נחשב את השגיאה לפי הפרשים מרכזיים (שוב, נסמן את האיבר המייצג את השגיאה בסוגריים מסולסלים):

 f(xi)=1hμδf(xi)+{16hμδ3f(xi)+...}=12h(f(xi+1)f(xi1))+{16hμδ3f(xi)+...}

נביט באיבר השגיאה ונשתמש במשפט לגראנז':

 16hμδ3f(xi)=16hμδ2[f(xi+12)f(xi12)]=16hμδ2hf(c)=16μδ[f(c+h2)f(ch2)]=
 =h6μδf(c^)=h612[f(c^+h)f(c^h)]=h26f(c¯)
 f(xi)=12h(f(xi+1)f(xi1)+{h26f(c¯)}

אם כן, השגיאה פרופורציונית ל-h2, או בכתיב מתמטי:  O(h2). לכן אם  h0 אז השגיאה לפי הפרשים מרכזיים קטנה יותר.

נשים לב כי קודם הפעלנו את  Δ2 וקיבלנו  h2f ואילו כאן הפעלנו את  δ3 וקיבלנו  h3f.

הכללה

כללית: אם אבר השגיאה הוא  Γnf(xi), כאשר גאמא הוא אופרטור הפרשים סופיים, אז השגיאה תהיה  hnf(n)(c).