ביוטכנולוגיה/מבנה הנוגדן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הנוגדים (Ab) – שייכים למשפחת החלבונים שנקראת גלובינום. כל הנוגדנים שייכים לתת משפחה הנקראת אימונוגלובלינים או בקיצור Ig.
מה עושים ה-Ab (נוגדן)?
נוגדנים חופשיים בדם (Ab) נקשרים אל ה-Ag (אנטיגן/פולש) המתאים להם ויוצרים מספר תגובות אפשריות לביטול פעולת האנטיגן :
- פעמים רבות הקישור ל-Ag מבטלת את פעילות ה-Ag.
- MΦ (מקרופאגים – תאי דם לבנים גדולים; בלענים) מזהים את הקומפלקס Ab-Ag בקלות ובולעים אותם.
- Tc) T ציטוטוקסים; תאי הרג) מזהים את Ab-Ag ופוגעים בהם.
- פעולות נוספות (בהמשך) – הצמתת חיידקיים, הפעלת מספר משלים, נטרול רעלים ועוד.
מבנה הנוגדן

1 = Fab.
2=FC
3= VL - החלקים הירוקים.
4=VH- החלקים הכחולים.
5=איזור קישור האנטיגן. משתנה מנוגדן לנוגדן.
6=(לא חשוב) רצף של 15 חומצות אמינו המעניקה גמישות לנוגדן.
*קשרי דיסולפידים באדום.
נוגדן בנוי מארבע שרשרות פוליפפטידיות :
- שתי שרשרות קלות (LC – Light Chain) .
- שתי שרשרות כבדות (HC – Heavy Chain).
הקשרים המחזקים את ארבע השרשרות :
- קשר דיסולפידי (קשרי S-S) בין שני שיירי ציסטין.[1]
- קשרי ו.ד.ו ואינטרקציות הידרופוביות.
- קשרי מימן.
- קשרים יונים אלקטרוסטטים.
ההבדל בין הנוגדנים השונים – מה שונה בין נוגדן לנוגדן המאפשר קישור אנטיגנים שונים?
בקצה האזור Fab נמצא אתר קישור האנטיגן. באזור זה, ישנן חומצות אמינו רבות שסוגן משתנה בין נוגדן לנוגדן, מה שמאפשר קישור של נוגדנים שונים.
- איזור ויראבלי – האזור בו חומצות האמינו שונות בין נוגדנים שונים.
- VC – איזור ויראבלי של השרשרות הכבדות (האזור בו חומצות האמינו שונות הנמצאות בשרשרת הכבדה).
- VL – אזור ויראבלי של השרשרות הקלות.
שני חלקי הנוגדן
את מבנה הנוגדן מחלקים לשני חלקים :
- – איזור קישור האנטיגן הנמצא בקצה הזרועות. הנוגדן נקשר לכל זרוע בשקע שנוצר בין ל- . שקע זה משתנה אצל כל נוגדן ע"פ ההבדלים ברצף החומצות האמיניות ב-VL וב-VH. הקישור נעשה בהתאמה מרחבית.
- FC – האזור הקבוע (אינו משתנה) בין הנוגדנים השונים. הוא המזוהה ע"י מערכת החיסון (מערכת משלים, מקרופאזים, TC ועוד). ל-FC תפקוד בפעילות הציטוטוקסית [2]
