משוואות דיפרנציאליות חלקיות/התמרות אינטגרליות/התמרת פורייה

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התמרת פורייה היא התמרה מוכרת מאוד ונפוצה בהנדסה.

"התמרת פורייה" בהקשר שלנו היא שם כולל ל-3 סוגי התמרות:

  • התמרת פורייה טריגונומטרית
    • התמרת סינוס
       [f(x)]=F(p)=0f(x)sin(px)dx
    • התמרת קוסינוס
       [f(x)]=F(p)=0f(x)cos(px)dx
  • התמרת פורייה מעריכית
    •  [f(x)]=F(p)=f(x)eipxdx

השיטה

השיטה, בדומה לכל השיטות האינטגרליות, מתבססת על ההנחה כי ניתן לשנות סדר בין גזירה לאינטגרציה, כלומר שמתקיים, לדוגמה:

 [2u(x,t)2t]=0l2u(x,t)2tsin(nπxl)dx=d2dt20lu(x,t)sin(nπxl)dx=d2U(t)dt2

דוגמאות

בעיית גלים במיתר סופי

נתונה בעיית תנאי־ההתחלה הבאה:

 {utt=c2uxx, 0xlu(x,0)=ut(x,0)=0u(0,t)=g(t), u(l,t)=0

נפעיל התמרת סינוס סופית (כי הבעיה נתונה בתחום סופי) על המשתנה x (כי הבעיה מתוחמת ב-x):

 0l2u(x,t)t2sin(nπxl)dt=c20l2u(x,t)x2sin(nπxl)dx

(להסביר מדוע מופיע האינקס n)

באגף שמאל נבצע החלפת סדר בין גזירה לאינטגרציה ובאגף ימין מבצע אינטגרציה בחלקים:

 1c2Un(t)=nπlg(t)(nπl)2Un(t)

כלומר מתקבלת המד״ר:

 Un(t)+(cnπl)2Un(t)=c2nπlg(t)

ופתרונה מתקבל ע״י שימוש בפונקית גרין (עם ת״ה  U(0)=Ut(0)=0) וקונבולוציה עם פונקצית האילוץ:

 Un(t)=c0tsincnπτlg(tτ)dτ

כעת, באופן בלתי תלוי, נרשום ביטוי כללי לפיתוח של הפונקציה המקורית  u(x,t) לטור סינוסים:

 u(x,t)=n=1bnsinnπxl

כאשר bn הן פונקציות התלויות ב-t בלבד. כידוע מתורת הפיתוח לטורי פורייה, המקדמים bn ניתנים על ידי:

 bn=2l0lu(x,t)sinnπxldx

שימו לב כי האינטגרל שקבלנו הוא בדיוק ההתמרה שביצענו על u בתחילת הדרך (זו בדיוק ההתמרה ההפוכה!). לכן ניתן לכתוב:

 bn=2lUn(t)u(x,t)=2ln=1Un(t)sinnπxl

נציב את U שקבלנו קודם ונקבלֹ:

u(x,t)=2cln=1sinnπxl0tsincnπτlg(tτ)dτ

ראו גם פתרון הבעיה בעזרת התמרת לפלס.