תורת החישוביות/כריעות שפות/אי-הפרדתיות רקורסיבית
נניח שברשותנו שפה כלשהי, L. אם נרחיב אותה מספיק, בוודאי שנגיע בשלב כלשהו לשפה כריעה. ככלות הכל, כל שפה L מקיימת
, ו היא בודאי שפה כריעה (ע״י מ״ט שבצעד הראשון עוברת למצב מקבל). הדבר מעלה את השאלה הבאה. נניח שיש שתי שפות זרות,
ו. האם אפשר להרחיב את
לשפה כריעה , מבלי להשתמש במילים מ־, כלומר ש־ ו־ תהינה זרות זו לזו?
כעת נראה שישנן שפות שאי אפשר להפריד אותן כך.
הגדרות
נשים לב שהמושג "נתנות להפרדה רקורסיבית" אכן סימטרי. אם"ם ו נתנות להפרדה רקורסיבית, כך גם ו. נניח שישנה שפה רקורסיבית המכילה את והזרה ל. נגדיר את , ונשים לב ש גם היא כריעה, וכן שהיא מכילה את וזרה ל.
דוגמה: אי הפרדתיות שפת האלכסון מ"משלימתה"
נראה כעת דוגמה לשפות שאינן נתנות להפרדה רקורסיבית.
נגדיר את השפה באופן דומה לשפת האלכסון:
ואת כ"משלימתה"
(נשים לב שייתכן ש, מפני שישנן שפות שהפעלתן על קידודיהן אינה מסתיימת כלל, ולכן אין מדובר ממש בשפה משלימה).