פיזיקה קוונטית 1 - מחברת קורס/הרצאה מספר 5

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חבורת גלים

הקדמה אלגברית

ניזכר באלגברה לינארית: כל אבר במרחב וקטורי ניתן לייצוג על ידי צירוף לינארי של איברי בסיס של המרחב. נניח שאיברי הבסיס עמו אנו עובדים הם {vi}i=1N , הרי שצירוף לינארי שלהם ייראה כך: i=1Nαivi , כאשר {αi}i=1N סקלרים.

כאשר יש לנו מרחב מממד N) N סופי או אינסופי, אבל בר-מניה), נוכל לכתוב את הצירוף הלינארי כסכום כלשהו, למשל: nNαnvn . אבל, מה קורה כאשר המימד של המרחב הוא רצף? כיצד נכתוב צירוף לינארי במקרה הזה?

נניח שיש לנו בסיס בממד רצף, כלומר אברי הבסיס הם {v(p,x)} כאשר p שייך לאינטרוול כלשהו I (שיכול להיות גם כל הישר). שימו לב, שכאן לא מדובר בתלות ב- p אלא האות p מבטאת אינדקס, ממש כמו האות i באבר הבסיס vi (שמסמן אבר בסיס עבור ממד סופי).

במקרה כזה, כמו בכל מקרה של מעבר מבדיד לרצף, הסכום הופך לאינטגרל. לכן, צירוף לינארי של אברי הבסיס במקרה שלנו ייראה כך: pIα(p)v(p,x)dp . שימו לב, שתוצאת האינטגרל הזו נותנת לנו וקטור שתלוי במשתנה x , כלומר וקטור במרחב שלנו.

הקשר לפיזיקה קוונטית ולפונקצית גל

נתבונן בגל מישורי בעל מספר גל k מסוים. כידוע, מספר זה מקיים: k=2πλ , והוא ממשי. ראינו שמתקיים: p=k , לכן גם p מייצג את מספר הגל.

בדומה למה שראינו קודם, גל מישורי כללי בממד אחד בעל קבוע k ניתן לתיאור באמצעות: ei(p22mt+px) .

על-מנת לתאר גל כללי במרחב עלינו לבצע, אם כן, סופרפוזיציה (ס"פ, הרכבה, צירוף לינארי) של גלים בעלי מספרי k שונים. במקרה הכללי, יש לנו רצף של מספרים כאלה. לכן, גל כללי, המורכב מס"פ של גלים מישוריים, ייראה כך: ψ(x,t)=g(p)ei(p22mt+px)dp כאשר g(p) הינו המקדם (או "המשקל") המתאים לכל p .

התפשטות של חבורת גלים

ברגע t=0 מכינים חבורת גלים: ψ(x,t=0)=g(p)eipxdp

אנו מניחים שהפונקציה g(p) היא גאוסיאן. כזכור, בהסתברות גאוסיאן הוא מהצורה: e(xμ)22σ2σ2π , כאשר μ מסמל את הממוצע ו- σ את סטיית התקן. במקרה שלנו, ניקח גאוסיאן כללי, כלומר מהצורה Aeα(pp0)2. לכן, חבורת הגלים שלנו תיראה כך:

g(p)eipxdp=Aeα(pp0)2eipxdp=Aeα(pp0)2+ipx


נסמן: p=pp0 , כך שמתקיים: p=p0+p . ואז, ברגע t=0 חבורת הגלים שלנו תיראה כך:

ψ(x,t=0)=Aeα(p)2+i(p0+p)xdp=
=Aeα(p)2+ip0x+ipxdp=Aeip0xeα(p)2eipxdp=


=Aeip0xeα(p)2[cos(px)+isin(px)]dp=


=Aeip0x[eα(p)2cos(px)dp+ieα(p)2sin(px)dp]=


=Aπαeip0xx24α

התפתחות בזמן של חבורת גלים

עד כה דנו בגל, או יותר נכון - בחבורת גלים, ברגע t=0 . כעת, נתבונן בהתנהגות החבורה בזמן t כלשהו, כלומר בהתפתחות שלה בזמן:
באופן כללי:
 =ψ(x,t=0)eip22mt (התפתחות בזמן)  ψ(x,t)=ψ(x,t=0)×

 =Adpeα(pp0)2+ipxip22mt


נציב שוב  p=pp0, כך ששוב יתקיים:  p=p0+p. נקבל:

 ψ(x,t)=Adpeα(p)2+ip0x+ipxi(p0+p)22mt=

 =Adpeα(p)2+ip0x+ipxip02+2p0p+p'22mt=

 =Adpeα(p)2+ip0x+ipxip022mtip0pmtip'22mt=

 =Aeip0xip022mt+dpe(α+t2m)p'2+i(xp0tm)p

קיבלנו שוב אינטגרל מהצורה  eβ(p)2+γp, אלא שהפעם:  γ=xp0mt,  β=α+i2mt.
נסמן לכן:  V0=pom, β0=12m. נקבל:
 ψ(x,t)=Aei(p0xp022mt)πα+iβ0te(xv0t)4(α+iβ0t)2

ניתוח התוצאה

נשים לב שהאקספוננט השני שהתקבל, כלומר ה-  (xv0t)4(α+iβ0t)2, הוא בצורת גאוסיאן. ניזכר שוב במתמטיקה של הגאוסיאן: נזכור שהמונה קובע את רוחב הגאוסיאן, ואילו המכנה קובע את רוחבו.

  • עבור  ex2A נקבל גאוסיאן ברוחב  A. במקרה שלנו, המכנה גדל עם הזמן, לכן עם הזמן גם הגאוסיאן של חבילת הגלים מתרחב. במילים אחרות, רוחב החבילה גדל.
  • גם המונה גדל עם הזמן - כלומר, מדובר בחבילת גלים שלא רק מתרחבת, אלא גם נעה - מסקנה מתבקשת כשמדובר בחבורת גלים.

הסתברות: כזכור, פונקצית הגל מבטאת הסתברות, או יותר נכון - פונקצית הגל בריבוע. נזכור שעבור מספר מרוכב  a+ib מתקיים:  |a+ib|2=a2+b2.
נקבל:

 |ψ(x,t,)|2=A2(π2α2+β02t2)12|exp{(xv0t)24(α+iβ0t)2}|2
תזכורת עבור העלאת האקספוננט בריבוע: עבור  γ=a+ib, מתקיים:
 |eγ|2=eγeγ*=ea+ibeaib=e2a. לכן, במקרה שלנו, נקבל:
 |ψ(x,t,)|2=A2π(α2+β02t2)12exp{α(xv0t)22(α2+β02t2)2}

נסמן:  Δx(t) = רוחב הגאוסיאן בזמן  t. ולפי התזכורת שרשמנו למעלה לגבי גודל זה, נקבל שמתקיים:  Δx(t)α2+β02t2α.
נציב את  β0=12m, ונקבל:
 Δx(t)=α2+t22mα=(α2α+t22mα)=(α+t22mα). נציב כעת  t=0, ונקבל:  Δx(0)=α. ומכאן:
 Δx(t)Δx(0)=(α+t22mα)α=[1+(t2mα)2]12


ההרצאה הקודמת:
הרצאה מספר 4
עמוד ראשי:
פיזיקה קוונטית 1 - מחברת קורס
ההרצאה הבאה:
הרצאה מספר 6