הוכחות מתמטיות/חשבון אינפיניטסימלי/גבולות, סדרות ורציפות/רציפות/משפט ערך הביניים

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משפט

תהי f:[a,b] פונקציה רציפה. יהי y מספר ממשי עבורו f(a)<y<f(b) או f(a)>y>f(b) .

אזי קיים c(a,b) עבורו f(c)=y .

הוכחה באמצעות הגדרת קבוצה (1)

נניח ללא הגבלת הכלליות כי עבור f(a)<y<f(b) אנו רוצים למצוא מספר c(a,b) עבורו f(c)=y .

נגדיר קבוצה A={x[a,b]:f(x)<y} .

aA ולכן זוהי קבוצה לא־ריקה, b חסם מלעיל שלה. על־פי אקסיומת השלמות של המספרים הממשיים יש לה חסם עליון c . נוכיח כי f(c)=y .

  • נניח f(c)>y . מהרציפות נובע שבפרט עבור ε=f(c)y קיים δ>0 כך שלכל |xc|<δ מתקיים
|f(x)f(c)|<f(c)yy<f(x)<2f(c)y
אך לכל x(cδ,c) מתקיים xA . סתירה.
  • נניח f(c)<y . באופן דומה נובע שבפרט עבור ε=yf(c) קיים δ>0 כך שלכל |xc|<δ מתקיים
|f(x)f(c)|<yf(c)2f(c)y<f(x)<y
אך לכל x(c,c+δ) מתקיים xA . סתירה.

לכן f(c)=y .

הוכחה באמצעות הגדרת קבוצה (2)

הוכחה זו כמעט זהה לקודמתה, אך ניסוחה מסובך יותר.

נניח ללא הגבלת הכלליות כי עבור f(a)<y<f(b) אנו רוצים למצוא מספר c(a,b) עבורו f(c)=y .

נגדיר קבוצה A={x[a,b]:f(x)<y} .

aA ולכן זוהי קבוצה לא־ריקה, b חסם מלעיל שלה. על־פי אקסיומת השלמות של המספרים הממשיים יש לה חסם עליון c . נוכיח כי f(c)=y .

מרציפות f נובע שלכל ε>0 קיים δ>0 כך שלכל |xc|<δ מתקיים |f(x)f(c)|<ε . כלומר

f(x)ε<f(c)<f(x)+ε
  • בכל סביבה (cδ,c) יש אבר של A . בפרט קיים בסביבה זו x1A עבורו
f(x1)ε<f(c)<f(x1)+εx1Af(x1)<yf(x1)+ε<y+εf(x1)ε<f(c)< f(x1)+ε<y+ε
  • בכל סביבה (c,c+δ) אין אבר של A . בפרט קיים בסביבה זו x2A עבורו
f(x2)ε<f(c)<f(x2)+εx2Af(x2)yf(x2)εyεyεf(x2)ε <f(c)<f(x2)+ε

עקב התנאים הנ"ל מתקיים על־פי כלל הסנדוויץ'

yε<f(c)<y+ε

לכן f(c)=y כמבוקש.

הוכחה באמצעות חציה לקטעים

אם f(a)=f(b) , אז ההוכחה גמורה מכיון ש- y האפשרי היחיד הוא f(a) (או f(b)) המתקבל בנקודות x=a,x=b . אזי, נניח f(a)<f(b) .

נגדיר את פונקצית העזר הבאה: g(x)=f(x)y . נשים לב כי מתקיים g(a)<0 וכן g(b)>0 . תהי m=a+b2 . קיימות שלוש אפשרויות:

א) f(m)=y  g(m)=0 וסיימנו.

ב) g(m)>0 ואז נתבונן בקטע [a1,b1]=[a,a+b2]

ג) g(m)<0 ואז נתבונן בקטע [a1,b1]=[a+b2,b]

בשני המקרים האחרונים מתקיים g(a1)g(b1)<0 ו- a1a ו- b1b .

נמשיך ע"י חציית הקטעים באופן דומה. בשלב ה-n-י נתון הקטע [an,bn] כך ש- g(an)g(bn)<0 ואנו בוחרים בנקודה mn=an+bn2 וכדומה.

אם התהליך נעצר בשלב סופי, כלומר קיים n כך ש- g(mn)=0 אז סיימנו כי אז f(mn)=y . אחרת, בנינו סדרות המקיימות:

  • {an} סדרה מונוטונית עולה שחסומה מלעיל ע"י b1=b ולכן מתכנסת לנקודה שנסמנה xa .
  • {bn} סדרה מונוטונית יורדת שחסומה מלרע ע"י a1=a ולכן מתכנסת לנקודה שנסמנה xb .

באופן שמתקיים anan+1<bn+1bn .

נשים לב, שאופיו של תהליך החציה שלנו בקטע הנתון מקיים: 0bnan=ba2n הסדרה השמאלית היא סדרה קבועה שמתכנסת ל-0. הסדרה הימנית גם כן מתכנסת ל-0. הסדרה האמצעית מתכנסת ל- xbxa עפ"י החוק להפרש גבולות. לכן, נובע מכלל הסנדוויץ' כי xbxa הוא ביטוי אשר מתכנס ל-0. לפיכך, xb=xa ונסמן גבול זה x0 .

(הערה: לחילופין, היינו יכולים להשתמש בלמה של קנטור כדי להראות שהסדרות מתכנסות ולאותו הגבול)

נתבונן בסדרות {g(an)},{g(bn)} תבנית:כ. g היא פונקציה רציפה כהפרש של פונקציות רציפות ו- {an}nx0 , לכן {g(an)}ng(x0) . באופן דומה {g(bn)}ng(x0) .

מאחר ו- g(an)g(bn)<0 לכל n והסדרות {g(an)},{g(bn)} מתכנסות, אזי נובע מהמשפט מונטוניות של גבולות כי

limn[g(an)g(bn)]0

מאידך גיסא, עפ"י החוק למכפלת גבולות, מקבלים כי:

limn[g(an)g(bn)]=limng(an)limng(bn)=g(x0)g(x0)=g(x0)2

קיבלנו כי g(x0)20 וזה נכון אם ורק אם g(x0)=0 כמבוקש.